כיצד מערכות פרישה ממשלתיות קובעות את הזכאות
תוֹכֶן
האם תהית אי פעם מדוע נראה כי עובדי ממשלה פורשים בגיל כה צעיר? ובכן, הסיבה היא שלרוב מערכות הפרישה הממשלתיות כוללות כללי זכאות לפרישה המאפשרות לאנשים לעשות זאת. זה יתרון כה חשוב, כי עובדים ממשלתיים רבים אינם מחפשים עבודה מחוץ למגזר הציבורי ואף לא לארגונים מחוץ למערכות הפרישה שלהם.
מערכות פרישה ממשלתיות מבססות את זכאות הפרישה על שני גורמים: גיל ושנות שירות. כמעט בכל מערכת פרישה ממשלתית יש מספר כלשהו שמייצג את סכום גיל העובד ושנות שירותו, שמרגע שהגיע אליו הופך עובד לזכאי לפרוש.
כלל 80
מערכות רבות משתמשות בכלל 80. המשמעות היא שברגע שגיל העובד ושנות שירותו מסתכמות ב- 80 העובד זכאי לפרוש. הנה דוגמא. עובד מתחיל לעבוד אצל סוכנות ממשלתית בגיל 27. מערכת הפרישה של הארגון פועלת תחת שלטון 80. בהתחשב בגיל העובד הזה ובכלל 80, העובד יהיה זכאי לפרוש בגיל 53 1/2 לאחר 26 1 / שנתיים של שירות.
טבילה כפולה
גיל פרישה מוקדמת זה נותן לעובד המון שנות עבודה שנותרו לו לקריירה שנייה או לחזור לשירות הציבורי לטבילה כפולה. טבילה כפולה היא כאשר עובד פרש וגמלה קצבה אך גם עובד ומרוויח משכורת בארגון שמשתתף באותה מערכת פרישה.
במערכות פרישה לרוב יש הוראות למי שמתחיל שירות ציבורי מאוחר מאוד בקריירה. מערכות עשויות לאמץ גיל פרישה בו אנשים יכולים לפרוש גם אם לא הגיעו לכלל 80. מערכות רבות מאפשרות לעובדים בגיל 65 לפרוש ללא קשר לשנות שירותם. אנשים אלה מקבלים קצבה קטנה בגלל שנותיהם המעטות במערכת, וייתכן שלא יהיו להם אותם הטבות בריאות כמו אלה שמגיעים לכלל 80 לפני שהם פורשים לגמלאות.
הגדלת כלל 80
כדי להגדיל את מספר העובדים התורמים למערכת ולהקטין את מספר הגמלאים השואבים ממנה, כמה מערכות פרישה גדלו מהכלל 80 לכלל 85 או אפילו 90. כשזה קורה, עובדים קיימים לעתים קרובות לסבא הכללים הישנים ועובדים חדשים חייבים לעמוד בדרישות החדשות.
סבא
הסבא גורם לשינויים במערכת הפרישה להיות יותר טובים לעובדים קיימים. עובדים חשים מחוסרים, מוערכים ומרמים כאשר כללי מערכת הפרישה משתנים עליהם. לעובדים לעתיד אין שום אמירה בעניין מכיוון שאיש אינו יודע מי הם עדיין.
בעוד שהסבתא מקלה על מגרש המכירות, היא יוצרת נטל ניהולי. על מערכות פרישה להחזיק שתי קבוצות או יותר של כללים, טפסים, מסמכי עזרה וכדומה. עלויות התחזוקה המוגדלות נמשכות בתמידות עד שגמלאים על פי מערכת כללים ישנה מתים.
כלל 90
נניח שהעובד בן 27 בדוגמה הקודמת נמצא במערכת פרישה שפועלת לפי הכלל 90 במקום הכלל 80. בגלל שינוי אחד זה, עובד זה יהיה זכאי לפרישה בגיל 58 1/2 עם 31 1/2 שנות שירות.
מערכות פרישה נוטות להחזיק כללים נוקשים בנושא העברת אשראי שירות ממערכת פרישה אחת לאחרת. כאשר עובדים עוברים בין משרות תחת מערכות פרישה שונות, הם עלולים לאבד אשראי שירות. על עובדי ממשלה לבחון אפשרות זו כאשר שוקלים עבודה חדשה.
כאשר אשראי השירות לא מועבר, לעובדים עשויה להיות האפשרות להשאיר שם את מה שיש להם במערכת הפרישה הישנה ולהתחיל טריים במערכת החדשה. עובד יכול להסתיים בתאריכי פרישה שונים בין שתי מערכות או יותר. לאחר מכן, מועדי הפרישה הם רק תאריכים בהם עובד רשאי לגשת להטבות כספיות, אך עובדים יכולים לבחור להתחיל לגשת לכל הקצבאות שלהם בו זמנית.
